שזהו פרויקט הראשון של חברת שבילים קהיילתים, הפרויקט בוצע עבור מועצה אזורית רמת נגב והוא היה חלוץ השבילים התיירותים בנגב. הפרויקט הוא חלק מהעבודה שאנחנו עושים בתחום התיירותי הבדואית במשך השנים, והוא מוצר משלים לתוכנית דרך האוהלים. מרכז העשיה שביל אינו רק תכנון שביל ההליכה באזור מורכב מבחינת שטחי אש ושמורת טבע אלא גם עבודה יסודית עם בעלי העסקים לאורך השביל וזאת כדי ליצר מוצר תיירותי ברמה גבוה. המגוון האנושי הרחב לאורך השביל הופך אותו לא רק לפרויקט תיירותי מיוחד אלא גם לפרויקט שמחבר בין קהילות.

 

 

מרחב הר הנגב הוא אחד האזורים הכי מיוחדים בארץ, ולא רק בגלל נופי המדבר הפראים של מכתש רמון ובקעת צין. לצד הנופים המרשימים הר הנגב היה ועודנו ליבה הפועם של תרבות החיים המדברית, פה צמחה המסורת הנוודית, כאן חצו אלפי גמלים את הדרך שבין הירדן לים, ופה מגיעה היום לשיאים חדשים החקלאות המדברית המודרנית. עוד לפני קום המדינה משך עליו הר הנגב מטיילים, סיירים, והרפתקנים, במשך השנים שורטטו על גבי המפות ולאחר מכן גם בשטח אלפי קילומטרים של שבילי הליכה אשר יצרו רשת מגוונת של שבילי הליכה, רכיבה, ונהיגה, אולם השבילים האלו חיפשו תמיד את עומק המדבר ואת הנופים והמצוקים ונגעו פחות באנשי המדבר ותרבותם. שביל הר הנגב נולד כדי לשנות בדיוק את זה, להביא את המטיילים לא רק אל המרחבים אלא גם אל האנשים, להפגיש את המטיילים עם המגוון האנושי והתרבותי שיש להר הנגב להציע.

 

השביל שמתחיל במרחב עם שבצפון ההר, עובר בין מגוון רחב של קהילות, קיבוצים, ישובים, כפרים בדואים, ועיירות. בכל מקום יכולים המטיילים לעצור להתארח, להכיר, ולטעום ובכל מקום הם יזכו לחוויה שונה מכל קהילה באופי המיוחד לה. טרנד ההליכה בין קהילות או בין כפרים אינו המצאה ישראלית כמובן, למעשה טרקים מהסוג הזה הם הטרקים הכי פופולרים בעולם, מהסיבה הפשוטה שהם קלים לתכנון, נגישים בתחבורה ציבורית, ונותנים בנוסף לחווית הטבע גם חוויה תרבותית עשירה. שביל הר הנגב נותן בדיוק את זה, בניגוד לשבילים אחרים באזור אין פה צורך בהטמנות מים מורכבות, מי שירצה לא יצטרך אפילו לסחוב איתו אוכל, לאורך השביל יש הכל, מים אוכל ואנשים טובים. פשו סעו למרחב עם, עם נעלים, מים, וכמה בגדים להחלפה וצאו להכיר את הר הנגב מזווית קצת אחרת.

 

השביל שכאמור מתחיל בישוב הדתי החדש יחסית מרחב עם עובר בין שבעה ישובים שונים, שלושה כפרים בדואים מסורתיים מאחרוני הבדואים בישראל שעדין משמרים את חיי המדבר, מתמקדים בגידול צאן וגמלים, ובשנים האחרונות עוסקים יותר ויותר בתיירות. הישובים היהודים לאורך השביל מעניינים לא פחות, תוכלו למצוא פה את קיבוץ שדה בוקר ובתוכו את צריף בן גוריון, את מדרשת בן גוריון, וכמובן את מצפה רמון שהופכת בשנים האחרונות לאבן שואבת לאומנים לצד אנשי שטח ומדריכי טיולים. בכל אחד מהישובים אפשר למצוא מקומות לינה ואירוח המתאימים לאופי המקום, במדרשה תוכלו להיזכר בטיול השנתי עם לינה בבית ספר שדה שדה בוקר, בכפרים הבדואים טעימה מסיני באירוח בסגנון מסורתי, ובמצפה רמון תוכלו לבחור בין פאר לצניעות.

 

אורכו של השביל כ-70 קילומטרים, ואפשר ללכת את כולו ב4 ימים קצרים יחסית או בשלושה מעט יותר מאתגרים, אופי השביל מאפשר גם חלופות קצרות יותר, בסופו של כל יום אפשר למצוא תחנת אוטובוס ככה שאפשר בקלות להתאים את זמן ההליכה לפי הנוחות האישית. לאורך הדרך פוגשים כמה מהאתרים ההיסטורים החשובים והמעניינים ביותר באזור, מקומות שהשבילים המוכרים דווקא מגיעים עליהם פחות. מעבר לאתרים המוסדרים כמו עבדת, וצריף בן גוריון, עובר השבילים בכמה מאתרי חרותות הסלע היפים ביותר בהר הנגב, אותם ציורי סלע מסתוריים הפזורים במרחב ונותנים לנו צוהר אל חיי העבר לאורכה של דרך הבשמים ובמרחבי המדבר.

 

חקלאות הייתה בהר הנגב במשך אלפי שנים, השביל עובר בין מתקנים חקלאים עתיקים, חוות עתיקות שכוללות בורות מים שחלקים פעלים עד היום, באזור נחל עבדת תפגשו טרסות עתיקות, קירות תמך, ובורות מים באזור שלא רבים מהמטיילים בהר הנגב מכירים .

 

 

טרק משפחתי הוא חוויה יוצאת דופן, לצאת למדבר לכמה ימים כאשר לא פוגשים את האוטו בסוף כל יום, ושרואים מרחוק את הכפר הסמוך יודעים שהגיע סוף היום, ומתחילה חווית הערב, כל אלו מבטחים חופשה משפחתית שלא שוכחים. לצערנו אין בישראל מספיק מקומות שמאפשרים למשפחה לטייל לאורך כמה ימים, מבלי לסחוב המון ועם מרחקים ותוואי שטח שמתאימים גם לילדים. שביל הר הנגב נותן למשפחות מטיילות את האפשרות הזו, לינה מוסדרת ונוחה בסוף כל יום הליכה, אוכל טוב, ולא פחות חשוב הכרות אינטימית עם אנשי המדבר. הגמישות והניגשות של השביל מאפשרות כמעט לכל משפחה עם ילדים בכל גיל לצאת שטח למסע של כמה ימים, מסע אל המדבר ואל המשפחה.