את התכנון לשביל הרי אילת ביצענו עבור משרד התיירות וחל״י במסגרת החלטת הממשלה לשבילים תיירותים בישראל. הרי אילת הם מרחב מאתגר, פערי גובה משמעותיים, מרחקים גדולים בין הישובים המעטים שעל ההר לבין ישובי הערבה, כך שהאתגר המשמעותי היה לתכנן שביל תיירותי, שיאפשר מצד אחד חוויה של טבע פתוח, ומן הצד השני יאפשר מפגש עם הקהילות השונות, יכלול שרותי תיירות טובים ויהיה בסיס לפתוח כלכלה מקומית מבוססת תיירות. במרחב שבין נאות סמדר לאילת עובר כבר היום שביל ישראל שעל בסיסו יצרו ברשות הטבע והגנים שביל שחוצה את הרי אילת, התכנון שלנו נבדל מזה של רט״ג ביצירת החיבורים של השביל אל שרותי תיירות וע״י כך ליצור מוצר תיירותי שיוכל להיות עוגן לפיתוח כלכלי.

 

השביל נגיש במגוון דרכים, הוא מחובר היטב לרשת התחבורה הציבורית באזור, אבל גם ניתן להגיע אליו ברכב פרטי. מי שיגיע בטיסה אל שדה התעופה רמון הסמוך לתמנע, יוכל להגיע בקלות בתחבורה ציבורית או ברכב שכור ( חצי שעה נסיעה) אל נקודת ההתחלה בנאות סמדר או לצאת לדרך ממש משדה התעופה אל חלקו הדרומי של המסלול, מתמנע ועד אילת. ממרכז הארץ אפשר להגיע אל השביל עם האוטובוסים שיוצאים לכיוון אילת ועוצרים בצומת שיזפון.

 

שביל הרי אילת מציע הזדמנות ייחודית גם למי שאינם מנוסים בהליכה במדבר, לצעוד בצורה בטוחה וקלה באזור שהיה עד היום נגיש רק למיטיבי לכת. ימי ההליכה שמסתיימים במקומות לינה נוחים, מקלחת חמה וארוחת ערב מפנקת, כל אלה הופכים את השביל ליחודי בנוף טיולי המדבר בארץ, בפרט ובעולם בכלל. רמת השירותים על השביל עומדת בשורה אחת עם טובי הטרקים באירופה, ומביאה לראשונה את חווית הטיול האלפיני אל המדבר המזרח תיכוני.

 

 

יום 1:

 

מההר אל הערבה

 

השביל נפתח בסערה עם אחד מימי ההליכה המדברים הכי יפים שיש, תחילתו אינה דרמטית במיוחד אך המשכו רצוף תצפיות עוצרות נשימה של הרי אדום, הערבה, והרי אילת. תחילת המסלול בפונדק נאות סמדר אשר בצומת שיזפון, פה אפשר להצטייד בכריכים איכותיים במיוחד העשויים מגבינות ולחם מתוצרת מקומית. ההליכה בשביל עפר נוח בין השדות הירוקים שבשולי הקיבוץ נאות סמדר, הירוק העז עומד בניגוד גמור למדבר חום - צהוב, שנמתח עד לאופק. ההליכה במישור הנוח, לא מסגירה את הנוף שנפתח עם ההגעה לראש מעלה קטורה, התצפית הראשונה של היום נותנת טעימה ראשונה מהנופים שמלווים את השביל כולו. הליכה קצרה ונוחה תביא אותנו לחציית הכביש, אל הגבעה עם האנטנות הנראית למרחוק, זהו הר עייט, למרגלות הגבעה נמצא מצפור מוצל אל מול הנוף, נקודת מושלמת לקפה או ארוחה קטנה. מכאן הופך השביל את עורו לא עוד דרכי עפרי נוחות, השביל הופך להיות שביל מדברי צר העובר בין ערוצי נחלים יבשים על הגבול שביל הרמה השטוחה למצוק הצונח אל הערבה. ירידה תלולה על דרך ג׳יפים רחבה מורידה אותנו עוד קצת לעבר הערבה, זהו חלק מקו צינור הנפט מאילת לאשקלון, הירידה אמנם תלולה אך נוחה יחסית. בסיום הירידה ניפרד מדרך העפר אל שביל צר המוביל אל התצפית האחרונה של היום, ממש מעל קיבוץ קטורה ( תצפית ה"חנוכייה")  מהתצפית נרד על גבי שלוחה צרה ומעט תלולה אל הקיבוץ בו מסתיים היום. יום ההליכה הראשון לא רק חוצה מההר אל העמק אלא גם עובר בין שני קיבוצים מיוחדים, אלו מקיימים לא רק חייבים שיתופים בין התושבים אל גם חיים בהרמוניה עם סביבתם ומתמחים בחקלאות אורגנית, מיחזור, וחיים מחוץ לרשת.

 

 

 

 

 

יום 2:

אל המעלה העתיק

 

מעט שבילים אם בכלל מובילים את המטייל אל שולי הערבה, המקום בו העמק רחב הידיים נוגע בשולי ההרים, בין גבעות, שבילים עתיקים ושקט אינסופי, הדרך מתפתלת בין שבילי מדבר צרים עד שמגיעה אל מעלה שחרות, מעלה עתיק העולה מהעמק להר בשביל הנסתר. תחילתו של היום בהליכה קלילה לאורך מטעי תמרים צעירים, העצים הקטנים נטעו לא מזמן לאורכה של הדרך, בקצה מטע התמרים נעזוב את דרך העפר ונתחיל את המסע אל עומק המדבר, כמה עצי שיטים ילוו את ההליכה בערוץ נחל יתרו, שלאחריו נתחבר אל שביל צר אך ברור שמלווה אותנו לאורך השעות הקרובות, זהו שביל בעלי חיים ששופץ ע״י תושבי האזור כדי שיתאים לרכיבת אופניים. חלק זה של המסלול אינו כולל נופים דרמטים במיוחד אולם דווקא הוא ספק חוויה מדברית אמיתית, של הליכה רגועה הרחק מהמולת היום. בסופו של מקטע השביל נגיע אל ערוץ נחל רחב מלא עצי שיטה גדולים, זהו המקום להפסקה ארוכה, מכאן ועד לסוף היום מטפסים במעלה שחרות. העליה במעלה העתיק מאתגרת, ואפילו כוללת טיפוס בסולם קצר, אך מי שיעלה לאט וימצא כמה מקומות לנוח לאורך הדרך יגלה שזו משימה אפשרית לגמרי.

מראש המעלה נשקף נוף נפלא של הרי אדום ומואב הנמתחים מאופק לאופק, ובאמצע הערבה חוצצת בין ישראל לבין ממלכת ירדן. הליכה קלילה תוביל אותנו אל מעלה שחרות, עוד אחת מן הקהילות המיוחדת של הרי אילת, ואחד ממקומות הישוב המבודדים ביותר בישראל, זהו מקום של אנשים פשוטים שאוהבים שקט ואוהבים את המדבר, בדרך ממש בסוף העליה תוכלו לראות את אחד המלונות המפוארים ביותר בישראל, גם בעלי הנכס הזה הבינו שנוף כזה "שווה זהב".

 

יום 3:

​

יום ההליכה המאתגר ביותר בשביל, מתחילים את ההליכה מוקדם בבוקר אל עומק המדבר, כבר אחרי כמה דקות הליכה מתחילים להרגיש שהפעם זה קשוח באמת. רחוק מכל מקום ישוב יורד השביל שהולך בחלק הזה יחד עם שביל ישראל מראש הרי אילת אל עומק הערבה. זהו יום הליכה מאתגר ועם זאת מתגמל, מדי פעם נפתח השביל אל נופים פרא של המדבר רחב הידיים, השקט מוחלט, אין כביש, אין חוטי חשמל לגמרי off grid. חלקו הראשון של המקטע בין שחרות לבאר מלחן מתפתל כנחש לאורך קו המצוקים, ההליכה פה כוללת הרבה עליות קטנות וירדות קטנות, זהו בהחלט החלק המאתגר של היום. בבאר מלחן בערך באמצע הדרך היא מקום נהדר למנוחה, הבאר אמנם יבשה אך זהו מקום טוב להתכונן לירידה הארוכה לבקעת תמנע, בעתיד יהיה פה מיכל מים לטובת המטיילים אבל בינתיים יש פה ספרית שביל ישראל ככה שאפילו תוכלו לנוח עם ספר טוב ביד. אחרי באר מילחן מתחילים לרדת  במעלה מילחן התלול, בשעות אחה״צ שהשמש בגב והפנים לנוף זו אחת הירידות היפות בארץ, מקלות הליכה וירידה זהירה יבטיחו הגעה בטוחה ורגועה למטה. מסיום המעלה הליכה קצרה ושטוחה תביא אתכם אל הכניסה לפארק תמנע או לקיבוץ אליפז עם מגוון אפשרויות הלינה שבו. חשוב להתחיל את היום הארוך הזה מוקדם בבוקר במיוחד בימי החורף הקצרים, ההליכה אמנם אינה קשה במיוחד אך זהו יום ארוך ארוך.

 

יום 4:

​

ליבו של המקטע הזה הוא פארק תמנע על אתריו השונים, זהו אחד הפארק היפים בארץ והטיול בו מרגיש לפעמים כמו מסע בכוכב אחר, הטבע כמו פיסל פה את אבני החול בשלל צורת שהמפורסמת ביותר היא הפטריה, אותו סלע נהדר שצורתו צורת פטריה ענקית. עמודי שלמה גם הם יצירה מיוחדת שנראית כאילו הטבע הקדיש מחשבה מרובה על תכנון מדויק ועל פרטי הפרטים שלה. בקעת תמנע מלאה באתרי טבע לצד אתרים ארכיאולוגים, מי שיש לו זמן מוזמן להוסיף יום מלא רק בביקור באתרי הפארק הרבים. בליבו של הפארק נמצא אגם תמנע, זהו אגם מלאכותי שעל ידו מסעדה ומקומות לינה במגוון רמות, גם אם אתם לא ישנים בתוך הפארק עצירה לבירה קרה קפה או סתם ארוחת צהריים על גדות האגם היא בגדר חובה מוסרית, אי אפשר פשוט להמשיך ללכת. חלקו האחרון של היום מוביל אל היישוב באר אורה, הליכה קלה על בסיס דרכי עפר רחבות אבל גם החלק הזה כולל כמו נקודות תצפית ופנינות טבע מדבריות. אל באר אורה מגיעים מאחור, אל שער הכניסה האחורי לישוב ההרגשה היא של ישוב שקם באמצע המדבר, הולכים בין הגבעות והסלעים ופתאום ישוב, בתים, מכולת קטנה ואנשים חיים.

 

 

 

 

יום 5:

​

המקטע הזה הולך על התווך שבין הערבה לשיפולי ההרים, אמנם רוב ההליכה ביום הזה מבוססת על דרכי עפר רחבות במיוחד, ולמעט אזור הר אמיר ונחל אמיר אין פה נופים דרמטים. אך זהו אחד הימים המיוחדים בשביל, ההליכה נוחה ברובה מאפשרת כמעט מדיטטיבית לאורך הערבה רחבת ידיים. ההליכה הארוכה ממחישה היטב את גודלו של המדבר ועד כמה, אנחנו קטנים אל מולו. חלקו הראשון של היום מוביל אל המקום שמכונה נחל פסלים, וזאת על שום הפסלים שהרוח יצרה באני החול במקום, יש פה קניון קצר וצר שהוא מקום מושלם לארוחת בוקר בצל קירות אבן החול של הקניון. מפה מתחיל קטע הליכה ארוך על דרך עפר חשופה למדי אל עבר ההרים שממול, לפעמים נדמה שהדרך אינה נגמרת לעולם, אך מי שמנצל את ההליכה, לספוג קצת את אווירת המדבר, שבה הזמן פשוט עובר קצת יותר לאט עוד יתגעגע למקטע הזה בדיוק. טיפוס קצר ומעט תלול עולה לתצפית הנפלאה מהר אמיר, המרחב ההררי נפתח לכל כיוון ומשב רוח הוא בדיוק מה שצריך אחרי העליה. נחל אמיר הוא אחד הנחלים היפים בהרי אילת, סלעי גרניט, סלעי חול, ״שרטוטים״ ירוקים על הסלעים הם אחד מסימני ההיכר של המסלול. הליכה בנחל אינה קלה סלעים גדולים, בילוי ירידות תלולות, בחלקם ניעזר במאחזי יד ומעקות, אולם מדובר בנחל קצר כק״מ וחצי אורכו כך ששוה לקחת פה את הזמן ולהנות מהנוף הייחודי. באמצע השבוע זהו מסלול שחביב מאוד על בתי ספר, כך שאתם עלולים בהחלט למצוא את עצמכם אחרי טור ארוך ארוך של ילדים, בעיקר נדרשת פה סבלנות, מיד בתום הירידה בנחל תיפרדו לשלום מהילדים בחזרה אל שלוות המדבר. המקטע האחרון חוצה את האזור המישורי שבין שחורת לקיבוץ אילות, בדרך עוברים בנחל רודד שהפך בשנים האחרונות לסוג של מסלול מרוצים לאופנועים, טרקטורונים ועצם כל מה שיש לו מנוע.

 

יום 6:

לכל דבר טוב יש סוף, שביל הרי אילת מגיע לסיומו על חוף הים האדום בקצה הצפוני של מפרץ אילת, מצד אחד העיר אילת מן הצד השני עקבה ובאמצע ים כחול במיוחד. זהו יום הליכה קליל שמוביל בפעם הראשונה במהלך המסלול אל צידו המזרחי של כביש הערבה, במעבר מתחת לכביש מגיעים אל החלק הצפוני של העיר אילת - שם תמצאו את פארק ארץ החרדונים ופארק הצפרות, בדרך תוכלו להכנס לחוות התבלינים או ליקב הרי אדום. המסלול הקצר מאפשר לבלות בכל תחנה  זמן ולהכיר קצת את עולם החי של הערבה. בהמשך עוד עוברים לא רחוק ממעבר הגבול ע״ש יצחק רבין נקודת הכניסה הדרומית לירדן, בדרך תצפית על מפעל המלח ומתקן ההתפלה המייצר מים מתוקים לעיר אילת , בברכות המלח ניתן לצפות מפעם לפעם בציפורי מים ולעיתים להקות פלמנגו חולפות. ההגעה אל חוף הים האדום היא סיום נפלא למסע חוצה מדבר, הניגוד שבין המדבר והים יוצר את אחד הנופים המיוחדים ביותר שיש, ואחרי מסע ארוך המפגש הזה מקבל משמעות גדולה במיוחד. הליכה קצרה מערבה ואתם כבר בטיילת של אילת, אוכלים, שותים, מתפנקים בגלידה טובה, כל מה צריך כדי לחזור לעולם האמיתי.